הבלוג שלנו

האם ישנה דרך להוזיל חלקים?

במקרים רבים מקבלים יצרני CNC בתחום העיבוד השבבי חלקים, אשר יקרים וסבוכים לביצוע זאת למרות שפעולתם או מטרתם הסופית החלקים פשוטה. רוב המתכננים המכאנים הינם מנוסים ומלומדים ויודעים את עבודתם נאמנה, אך לעתים חסרים בידע תאורטי ומעשי עבור הטכנולוגיה אליהם מכוונים בתכנון חלקיהם. מה גורם לחלק להיות יקר משמעותית ממשנהו?
חומר גלם

ניתן לראות מקרים בהם מתכננים מאכנים בוחרים בחומר מסוים על פני אחר, מכיוון שבאפיון החומר, אחד מיתרונותיו קסמו למתכנן, שלא בדק באשר לחסרונות החומר או מחירו.

לדוגמה: במקרים מסויימים עבו שבהם נתבקשתי להכין תבנית מאלומיניום, עלה על הפרק אלומיניום 7075 (ALUMOLD), חומר עמיד בפני שחיקה ביחס לאלומיניום רגיל וחוזקו עולה על ה-6061 הסטנדרטי פי כמה.

החסרונות: מחירו יקר פי ארבעה והוא כורוזיבי למדי. בתבניות שיושם חומר זה, כל מעגלי המים שנועדו לקרר את התבנית בזמן עבודתה, נסתמו באבקה לבנה. אבקה זו בסופו של דבר גרמה לחורים בדופן התבנית ובסופו של דבר –  הרסה אותה לחלוטין.

אין זה אומר ש-7075 אינו חומר טוב, אך לאפליקציה שבה יש מגע עם מים, הוא כלל איננו מתאים.

חומרי גלם משפיעים באופן ניכר על קצב העבודה, צריכת הכלים ובאורך חיי כלי החיתוך בהם משתמש בעל המקצוע בתחום העיבוד השבבי. לעתים אפילו מצריך החלפת נוזל קירור וכיסוי חלקי המכונה כאשר מדובר באבקות.

דיוקים

במקרים רבים ”גוררים" מתכננים את טולרנסים (“סיבולת") משרטוטי חלקים דומים שהכינו בעבר בשיטת העתק הדבק, בשל קוצר בזמן או סיבות אחרות, לא נעשה וידוי לגבי נחיצות טולרנסים המותאמים, האם להקל בדיוקם.

בחלקים מסוימים, ניתן "לשחרר" את האזורים המותאמים למינימום כך שהם יהיו קטנים ככל האפשר ונוסף, יש לבדוק את המקומות בהם הדיוקים גבוהים, האם ניתן לוותר עליהם? כמו כן, יש לציין רמות גימור וטיב שטח רק בטווח הנחיצות ולא מעבר.

קירות גבוהים וחורים עמוקים

במקרים רבים חלקים בעלי קירות גבוהים, מצריכים כלים ארוכים מובלטים. הדבר פוגע באופן ניכר בקצב העבודה, בדיוקים ובטיב השטח. לעתים אפילו מצריך הזמנת כלי מיוחד שאינו במלאי או אפילו שימוש לטכנולוגיה אחרת באם הכלי הארוך אינו קיים במלאי (ארוזיה למשל).

במקרים בהם אין ברירה ויש ליצור קיר גבוה, מומלץ לדרג את הקיר, ולו רק במדרגות של עשירית כדי להימנע ממצב שבו הכלי נוגע לכל אורכו בחלק.

בחלקים מסוימים, אם ניתן לפצל את החלק הגבוה לשני חלקים פשוטים וקצרים, יש לשקול את הדבר, יתכן ושני החלקים הפשוטים יהיו זולים מחלק אחד בעייתי.

ריבוי דפינות

דפינה היא אחיזה או רתימה של החלק אל המכונה כאשר החרט או הכרסם צריך גישה בכדי לעבד את החלק באזור מסוים. למשל: אם ניקח קובייה וניצור פרטים על כל ששת פאותיה, יהיה צורך ליצור גישה, נתיב אל פרטים אלו ולסובב את הקובייה, כך שכל פאה תוכל לגשת לכלי החיתוך לקבל את הדוגמה אותה תכנן המעצב או המתכנן.

לא תמיד יש צורך לסובב את הקובייה שש פעמים, במקרים רבים חלקים מתוכננים כך שניתן לכרסם 5 פאות בדפינה אחת (השישית רתומה לשולחן המכונה) ובמקרים אחרים יש להיוועץ עם הכרסם או החרט לגבי מספר הצירים הקיימים בכרסומת או מחרטת ה-CNC שברשותו.

רדיוסים פנימיים קטנים

במקרים בהם יש חללים קטנים או חריצים, יש לקחת בחשבון את הרדיוס הגדול ביותר שניתן לביצוע, דומה הדבר לתקיעת מקל בחול וגרירתו. ככל שקוטר המקל יהיה גדול יותר – נוכל להסיר יותר חול משטח נתון, ככל שיהיה קטן יותר, נצטרך להתקדם לאט יותר, נסיר פחות חומר ונסתכן בשבירת המקל בתוך החול.

 

בכל המקרים שצויינו, אלו הם כללי אצבע נפוצים, אין בכל האמור לעיל להחליף יעוץ אישי עם מפעל עיבוד השבבי איתו המתכנן או המעצב עובד ורצוי באופן ישיר עם החרט או הכרסם לפני סגירת התכנון. הדבר יכול לחסוך כסף וזמן רב בעתיד ואף לשפר את איכות החלקים.